במדינת ישראל, כל אישה הרה אשר עברה את גיל שלושים וחמש, זכאית לבצע בדיקות מי שפיר במהלך ההיריון בכדי לוודא את בריאותו של העובר לשלול מחלות אשר עשויות לדרוש הפלה של העובר. הבדיקות אשר נדרשת להן אישה במהלך הריונה, כוללים בין השאר בדיקות אולטרסאונד תקופתיות, בדיקות דם ובדיקות רבות נוספות אליהן יפנה בדרך כלל גניקולוג מטפל.
אם כן, מה היא למעשה בדיקת מי שפיר, ומדוע מפנה גניקולוג כל אישה מעלה גיל זה לבדיקה? האם כל בדיקה אשר העלתה את רמת הסיכון למומים בעובר דורשת הפלה של העובר באופן מיידי? אילו תוצאות ניתן להשיר על ידי הבדיקה, אשר לא יוכלו להתגלות במהלך בדיקות אולטרסאונד שגרתיות? האם בדיקות דם יוכלו להחליף את הצורך בבדיקת מי שפיר, ולבחון את הצורך לביצוע הפלה על בסיס ממצאיהן בלבד?
מדוע מפנה גניקולוג לבדיקת מי שפיר?
ובכן, בדיקת מי שפיר אליה מפנה גניקולוג במהלך ההיריון, כאשר ישנם מספיק מי שפיר סביב העובר, ובדרך כלל בין השבוע ה 15 לשבוע ה 20 לתקופת ההיריון, נועדה לשלול מומים בעובר אשר דורשים ביצוע הפלה מפוקחת. על ידי בדיקת כרומוזומים של העובר, מסוגלים אנשי הצוות במעבדות הרפואיות לגלות סימנים למומים ולתסמונות שונות בעובר. אישה אשר עברה את גיל שלושים וחמש, תופנה על ידי גניקולוג לביצוע בדיקות מי שפיר, שכן בגילאים אלו גובר הסיכוי של העובר ללקות במומים ובתסמונות השונות המתגלות בבדיקה, ואשר בגינן יהיה צורך לבצע הפלה.
הליך הבדיקה מתבצע על ידי החדרת מחט ארוכה אל שק ההיריון, לצורך שאיבת מי שפיר המשמשים את צוות המעבדה לאבחון העובר. המים הנשאבים מיוצרים בחזרה על ידי גוף האישה, ואין בגריעת כמות מים זו בכדי לפגוע בעובר או בהתנהלות התקינה של ההיריון.
בדיקות אולטרסאונד ובדיקות דם כחלופה לבדיקה
ככלל, נהוג לבצע בדיקות אולטרסאונד בשני שלבים לאישה במהלך הריונה. השלב הראשון, הוא הסקירה המוקדמת, בה נבדקים ממצאים בסיסיים בגוף העובר, והשלב השני הוא בדיקת אולטרסאונד המכונה סקירה מורחבת, בה נבדקים כל חלקי גופו של העובר ותפקודם. במקביל, מתבצעות בדיקות דם של האישה המאפשרות את בדיקת רמת החלבון העוברי בדם האישה, והוא מהווה חלק מהתבחין המשולש.
יש הגורסים כי ביצוע בדיקה זו, דהיינו, בדיקות דם המכונות בשם התבחין המשולש, יש בכדי לשלול את כלל התסמינים אשר עשויים להתגלות במהלך בדיקות מי שפיר, ויש בהן בכדי למנוע את הצורך בבדיקות מי שפיר גם בגיל מאוחר של האישה ההרה. הסברות בנושא זה הן חלוקות, ועדיין קיימים גניקולוגים רבים אשר יפריכו את הטענה, על כן רצוי לקבל חוות דעת נוספת הן מהגניקולוג המטפל והן ממומחה נוסף, בטרם קבלת ההחלטה לביצוע הבדיקה אם לאו.