כאשר סיימתי את לימודי משאבי אנוש ידעתי שיש בידי מקצוע נדרש וגם ידעתי שאני רוצה להשתלב בחברת היי טק. הסיבות לכך רבות, אבל הבולטות ביניהם היו שרציתי להשתלב בחברת היי טק קטנה יחסית ולצמוח ביחד איתה וכמובן שבחרות בהיי טק כי הכסף הוא גדול יותר. ואכן בתום חצי שנה מיום סיום הלימודים מצאתי את מקומי. הייתה זו חברת היי טק קטנה יחסית, בעלת 20 עובדים ומחלקת משאבי האנוש אשר הייתה ממש בחיתוליה.
ביום הראשון בתפקיד החדש הבנתי כי למעשה אצטרך לבנות את הכול מאפס, למעשה חשכו עיני כאשר ראיתי באיזה מצב המחלקה החדשה שלי הייתה שרויה; לא ראיתי שום עדות לפעילות חשובה במחלקה הזו כגון פעילויות רווחה או פעילות לעובדים. בנוסף כאשר שאלתי אם יש לחברה נ שמאפשר לעובדים להנות מהנחות, מבצעים וכרטיסים למופעים וכן להתעדכן בפעילויות השוטפות של החברה, התשובה הייתה להפתעתי הרבה – לא! זה היה לי מאוד מוזר כי ההתמחות של החברה הזו הייתה אינטרנט. אבל לא התלוננתי על כך וראיתי בכך אתגר עבורי.
בנוסף לחוסר הסדר שאפיין את המחלקה שלי, קיבלתי הנחייה להוריד עבודה לעובד שלי, ליאור שמו. שמתי פעמיי לעבר השולחן של ליאור ולחצתי את ידו. הוא ברך אותי יפה ואמר "או טוב שבאת, יש לי מלא רעיונות נפלאים לקידום המחלקה שלנו". שמחתי לשמוע שאני לא לבד ואמרתי לו שלאחר שאני קצת אתמקם אקרא לו ואשמע את כל הרעיונות המדהימים שיש לו. באופן אגבי לגמרי שאלתי אותו אם הוא יודע על פעילויות רווחה לעובדי החברה או אם הוא יודע אם הייתה אי פעם פעילות לעובדים? הוא ענה שאין חיה כזו בחברה עדיין, חייך וחזר להביט במסך המחשב.
תהיתי בליבי מה הוא עושה שם על גבי מסך המחשב, אבל סיננתי לעבר ליאור "תודה ונפגש בהמשך", והלכתי לחדרי. מלא בחשיבות עצמית התיישבתי ועברתי על כל הקלסרים של משאבי אנוש. תייקתי את הכול מחדש, לפי הסדר שאני מצאתי לנכון והתחלתי בהכנת רשימה של פעילויות רווחה עבור כל עובדי החברה ואף הכנתי הצעה לתוכנית פעילות לעובדים עד לסוף שנה זו.
פעילויות רווחה, לי, לך ולכל המשפחה
לאחר יומיים אינטנסיביים של עבודה, פרץ ליאור למשרדי. הוא שאל איך הולך, מדוע אני לא קורא לו ומתי יהיה לי זמן להקשיב לרעיונות שלו. אמרתי לו שאחרי ארוחת הצהריים נערוך ישיבה מסודרת. ואכן ברגע שבלעתי את הביס האחרון, ליאור כבר התייצב במשרדי. הוא שמח להציג בפני את כל הרעיונות החדשים שלו, אך אני הייתי שמח קצת פחות.
למעשה ככל שהוא המשיך לדבר, שאלתי את עצמי איך זה קרה שהוא חלק ממחלקת משאבי אנוש? לא ממש הבנתי מה הקשר בין הרעיונות שלו לבין לב הפעילות שלנו? לא היה דבר בין מה שהוא אמר לבין פעילות לעובדים או פעילויות רווחה. כאשר פגשתי אותו בפעם הראשונה ליד המחשב שלו חשבתי לעצמי, לפחות יהיה לי פה פרטנר להקמת אתר רווחה לעובדי החברה, אבל מהר מאוד התבדתי.
בתום שעה של דיבור סטיכי מצידו, החלטתי לעצור את השיחה, אמרתי לו שאני חושב שהרעיונות נשמעים נחמדים, אבל הם לא קשורים אלינו, למחלקת משאבי אנוש. סיפרתי לו על כך שברצוני להשיק אתר רווחה למען עובדי החברה ושעיקר הפעילות שלנו היא דאגה לרווחת העובדים. מהר מאוד הבנתי שלא הורדתי לו את הרוח מן המפרשים וכי ייתכן מאוד שהוא לא העיפרון הכי מחודד בקלמר. אבל מה לעשות הייתי לחוץ לקראת ישיבת ההנהלה הראשונה שלי…
בעודי פוסע לעבר חדר הישיבות, תהיתי מה מעשיו של ליאור בחברה בכלל. הישיבה התחילה, האזנתי בקשב רב לכול חברי ההנהלה ועד מהרה הגיע תורי. הצגתי את עצמי וסיפרתי על התוכניות שלי; על אתר רווחה, על הפעילויות למען העובדים ועל השינויים בכול נושא הרווחה בחברה. ההנהלה חיבקה בחום את הרעיונות שלי והרגשתי שאני במקום הנכון, בזמן הנכון. רגע לפי שעמדנו לקום מהכיסאות ולצאת מחדר הישיבות, זרק אליי המנכ"ל "תגיד, ומה קורה עם הרעיונות של האחיין שלי, ליאור? הם גם חלק מן התוכנית?".