אף פעם לא הייתי תלמיד מצטיין במיוחד, לא שהפרעתי למורה או ששיחקתי כל היום כדורגל, אבל לימודים לא היו הצד החזק שלי. לכן כאשר מרבית החברים שלי הלכו לאוניברסיטאות, אני השקעתי זמן ומחשבה כיצד אוכל להתפרנס בכבוד. כמו הרבה דברים בחיי, גם הפתרון לכך לא אחר להגיע. הייתה זו תחילתו של עידן האינטרנט ומצאתי שאין חנות מקוונת למוצרים המספק בית דפוס. כאשר הבנתי את זה, הכול הלך בקלות ובמהירות; השקתי אתר אינטרנט במתכונת של חנות מקוונת והצעתי לקהל הלקוחות החדש שלי מגוון רחב של מוצרים זמינים: הדפסה על קנבס, הדפסת כרטיסי ביקור, צילום חוברות, הזמנות לאירועים (במקרה של אירוע גדול כדאי לשכור שירותה של חברת הפקת אירועים, כגון: איריס זוהר) הדפסת ספר מחזור והדובדבן של הקצפת באותם ימים היה ללא כל צל של ספק – קולאז'ים.
קולאז'ים – הדבר החם הבא!
הימים היו ימים של פריחה, העסק האינטרנטי שלי שגשג, לא הייתה אז תחרות רבה ואני הייתי מאושר (ועודני). הסיפור שלנו מתחיל ביום בהיר אחד, כאשר טלפנה אליי מורה בשם שרית. היא ביקשה להזמין מספר מוצרים ביניהם אפשר למנות הדפסת חוברות לחופש הגדול, פוסטר גדול במתכונת של הדפסה על קנבס, הדפסת ספר מחזור ואף התעניינה מאוד בעניין הקולאז'ים. הסברתי לה שמדובר בכל קולאז' שהיא רק יכולה להעלות בדמיונה, כל מה שאני זקוק זה מקבץ של תמונות ואני אדאג לכל יתר הפרטים. היא שמחה מאוד לשמוע על הקולאז'ים והחליטה כי זה יהיה מתנת הסיום לכל מחזור יא' שמסיים ללמוד בבית ספרה השנה. סיכמנו שאני ממתין למקבץ התמונות, כדי שאוכל ליצור עבורם קולאז'ים, והודעתי לה כי ההדפסה על קנבס, הדפסת ספר מחזור כמו גם הדפסת חוברות ייקחו בין שבוע לשבוע וחצי. היא שאלה אם אנחנו מביאים את המשלוח אליהם או שמא הם צריכים לבוא אלינו. הסברתי לה שאם היא מחפשת להוזיל את העניין אז היא מוזמנת להגיע אלינו, ככה ביום שני בשעות הערב, אך אם אין בעיה של תקציב, אז וודאי אוכל לשלוח את כל המוצרים ישירות אליה בעזרת דואר שליחים.
היא שאלה היכן אנחנו יושבים ומהר מאוד הסתבר כי מקום מושבנו אינו רחוק משמעותית מהתיכון שבו היא מלמדת, "עולם קטן" – אמרנו שנינו ביחד וצחקנו מעט, אולם לפתע הצחוק שלה הפך לפאניקה. "תשמע", אמרה לי שרית, "אין לי את התקציב הדרוש למשלוח, אך אני גם אומרת לך שאני לא יוצאת מהבית בשעות הערב לאזור הזה, מאחר ונראה שלאחרונה מסתובב לו אנס באזור התיכון שלנו". נחרדתי לשמוע על כך ואכן כאשר עלעלתי במקומון השבועי גיליתי שהמורה שרית לא נכנסה לפאניקה לחינם.
לבסוף היא אמרה לי שהיא תברר ותחשוב שוב כיצד להתגבר על העניין הלוגיסטי והיא כבר תחזור אליי, אבל נתנה לי אור ירוק להתחיל עם יתר הדברים: עם ההדפסה על קנבס, עם הדפסת ספר מחזור ועם הדפסת חוברות.
C.S.I Tel Aviv
מקץ יומיים קיבלתי ממנה באימייל את כל התמונות הדרושות לי לצורך הרכבת קולאז'ים. ישבתי עם המעצבת שלי; בררנו תמונות, שיפרנו בפוטושופ תמונות באיכות ירודה, אך תמונה אחת ומיוחדת תפסה את תשומת הלב שלי לפתע. הייתה זו תמונה של השמיניסטים כמובן, יושבים בחצר בית הספר ומאחורי אחת הגדרות ראיתי לפתע ברנש משוחח עם איזו נערה. משהו בתמונה לא הסתדר לי, בתמונה ראיתי את הברנש תופס את חולצתה של הנערה והיא מנסה כאילו להתנער ממנו. פתאום הכול התחבר לי ואחרי שחידדנו אני והמעצבת עוד מעט את התמונה, ראינו בברור את פרצופו של הברנש. לאחר דיון קצר ביני לבין המעצבת החלטתי להתקשר לשרית. שלחתי אליה את התמונה החדה וביקשתי ממנה לראות אם יש קשר לדעתה בין הנערה המצולמת לבין האנס שמסתובב לו ברחובות. לאחר שהביטה בתמונה, שמעתי אותה צועקת לבעלה שיתקשר מיד למשטרה…
זה היה רגע דרמטי מאין כמוהו, הרגשנו בסרט פעולה מותח, בזכות אותם הדפסת חוברות וקולאז'ים תפסה המשטרה את האנס, והמורה שרית הגיעה בערב יום שני עם זר פרחים ענק אלינו, העניקה לנו את הזר, דיברנו ארוכות ואפילו צחקנו ובסופו של דבר גם הצליחה לקחת את כל ההדפסות שערכנו עבורה, כבר באותו יום.