גיוס בנות לצה"ל

בחוק ומשפט

כח אדם הוא המשאב החשוב והנדרש בכל מקום עבודה מאורגן. מפעל מצליח בדרך כלל הוא מפעל שמחזיר בעלי מקצוע ברמה גבוהה. משרד מהנדסים, לדוגמא, שמעסיק מהנדסים הנדסאים ואנשי צוות נוספים ורמתם לוקה בחסר יפסיד לקוחות רבים ואיתם גם את כל ההכנסות. חשוב להשקיע משאבים ולבחור כח אדם ברמה מקצועית גבוהה.

בישראל הצבא חשוב: מה עם כח אדם צבאי?

חוק גיוס חובה לצבא חל על כל מי שהגיע לגיל 18 בנים ובנות כאחד. הגיוס נעשה תוך בדיקת צרכי הצבא ומבוצע על ידי ראש אגף כח אדם. הצבת המתגייסים נעשית תוך בדיקה מדוקדקת באיזה יחידות מצבת כח האדם משתנה.

האם יש קשר בין הצבא לאזרחות?

בכל מפעל, עסק, בנקים ומוסדות בריאות ובכלל בכל מקום  ציבורי גדול מתנהלת מחלקת כח אדם. בראש המחלקה מנהל כח אדם האמון על ניהול כל צרכי מקום העבודה והעובדים כאחד. דבר זה נכון גם לצבא, וגם לחברות פרטיות. אם בחברה פרטית בעבר מחלקת כח האדם בכל מקום נוהלה על ידי רישום ידני עד שהוכנו לתחום מחשבים וכל הנתונים הועברו אליהם.  בנוסף לניהול מאגר כח האדם במקום העבודה חלה על מנהל כח האדם גם האחריות על קידום העובדים, עריכת כנסים וימי עיון. דאגה לשלוח את העובדים, כל אחד בתפקידו, להשתלמויות ולימודים הקשורים לתפקידו. דווקא במובנים אלו הצבא מתקדם מאד והאזרחות לומדת הרבה ממנו.

מה תפקיד אגף כח אדם בצה"ל?

כח אדם הוא אחד האגפים החשובים בצבא. כל מערך החיילים, חובה, קבע ומילואים עובר דרך אגף זה. כל גיוס של בנות או בנים מתוכנן על ידי אגף זה והוא זה שמכוון את המתגייסים לחילות על פי דרישות התקן. קידום חיילים, יציאה לקורסים והצבתם בבסיסי צה"ל הם חלק מאחריות אגף כח אדם. גם מערך המילואים שייך לאגף זה וגיוס יחידות לאימונים ותרגילים נעשה על פי דרישות החיילות ובתיאום עם האלוף העומד בראש אגף כח אדם. גם בחיים האזרחיים אגף כח האדם של המפעל, העסק בית החולים או כל גוף אחר הוא זה שאחראי לנווט את כח האדם העומד לרשותו.

ומה עם כח אדם אזרחי?

כשהעליות הגדולות מברית המועצות ואתיופיה הגיעו בסוף שנות ה-80 תחילת ה-90 של המאה הקודמת החלה שיטת העסקה חדשה של עובדים במפעלים השונים. העובדים לא היו מועסקים ישירות על ידי המפעלים והם נחשבו "עובדי קבלן" שהגיעו למפעלים מחברות כח אדם שהוקמו לצורך כך. עבור התיווך בין המפעל לעובד קיבלו מנהלי חברות כח האדם עמלה. השיטה עבדה שנים רבות ורק לאחרונה חלה תפנית כשההסתדרות יחד עם הכנסת שינו את מעמד העובדים הללו וכיום לאחר מספר חודשים חלה החובה של המעסיק לקלוט את העובדים הללו כעובדי המפעל. אנחנו עדים לכך ששוכרים אנשים לעבודה רק בגלל קרבתם להנהלה או שהם מהמגזר הנכון בעוד שהנותרים בחוץ מתאימים יותר והם בעלי השכלה וידע גבוהים בהרבה מאלה שנבחרו.